החלטה בתיק ע"מ 1306/10

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירה של יידוי אבנים, ונטען בו כי ביום 23/02/10, במהלך הפרת סדר המונית באזור חברון, יידה העורר אבנים לעבר עמדה צבאית מאוישת בחיילים. בימ"ש קמא החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים, וציין בהחלטתו כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי של הבטחת שלומם של חיילי צה"ל. על כך הערר שבפני, כאשר לטענת הסנגור העורר מכחיש את המיוחס לו, ובהיותו קטין - יש להסתפק בחלופת מעצר. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה. יצוין כי הסנגור מסר במהלך הדיון כי הוא מסכים כי יש ראיות לכאורה וכי הוא ממקד את טענותיו ביחס לעילת המעצר ולכך שמדובר בקטין. ואכן, אין ספק שיש ראיות לכאורה, שכן יש 3 עדויות שונות שמזהות את אחד ממיידי האבנים, שהיה לבוש בלבוש ייחודי, בקפוצ'ון צהוב מעל חולצה אדומה, והעורר אישר באמרתו כי היה לבוש בבגדים בצבעים הללו. יתירה מזו, עד תביעה 4 אף מציין כי ידיו של העורר היו שחורות בעת שנעצר, ויש בכך כדי לחזק את הראיות נגד העורר.

אשר לעילה, מדובר באירוע של הפרת סדר המונית, והסנגור אף ציין בבימ"ש קמא כי בעת האירוע נכחו במקום 25 נערים. יש בכך נסיבה מחמירה שמחזקת את המסוכנות. אמנם מדובר בקטין יליד יוני 94', אולם גילו קרוב לגיל הבגירות באזור (16). מדובר כאמור בנסיבות חומרה מיוחדות הנובעות מהאופי ההמוני של האירוע, אשר נשקפת ממנו מסוכנות גדולה יותר, ולכן לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתה של השופטת הנכבדה קמא, שקבעה כי האינטרס הציבורי מחייב את מעצרו עד תום ההליכים, בכדי לתת מענה ראוי למסוכנות העולה ממעשיו, חרף גילו. לפיכך, לא ראיתי מקום לקבלת הערר.

מיותר לומר כי נוכח גילו הצעיר של העורר, יש חובה על פי חוק להחזיקו בנפרד מעצורים בגירים, וגם בימ"ש קמא העיר על כך בדיון הקודם שנערך בפניו. אם אכן נכונה טענת הסנגור כי העורר מוחזק בתא ביחד עם בגירים, יש לפעול באופן מיידי להפרדה ביניהם. בכפוף להערה זו, הערר נדחה, כאמור.   

ניתנה היום, 3 במרץ 2010, י"ז באדר התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: